סיפור לראש השנה
הסיפור הזה הוא בעצם המחשה נפלאה למה שמתרחש בראש השנה.




טקס הכתרה

האם הייתם פעם בטקס הכתרה של מלך ?

אם התשובה שלכם היא  לא בוודאי תהיו סקרנים לקרוא את התיאור הבא .

 

לפני שנים רבות בממלכת רוסיה הענקית התכוננה כל הממלכה לטקס הכתרתו של המלך ניקולאי .

ההכנות לטקס נערכו בכל הממלכה האדירה זמן רב התכוננו ראשי הצבא והשרים לטקס הגדול .

אלפי חיילים ופקידים עבדו כדי לוודא שהטקס יעבור בצורה הראויה .

 
 
 
הם פינו וניקו שטח של כמה קילומטרים עבור הטקס ובנו מסביבו גדר .
 
לקראת הארוע נשלחו מספרים עצומים של הזמנות , ועדיין בכל עיירה היו רק אנשים בודדים שזכו לקבל את ההזמנה הנחשקת . רק מי שקיבל הזמנה היה רשאי להכנס לשטח הגדור , בבא היום הגדול .
 
בני המשפחה וקרוביו של המאושר שזכה בהזמנה לטקס , הרגישו ממש מיוחסים וכל הזמן דיברו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם .
ומקבל ההזמנה בעצמו התהלך נפוח מחשיבות וזורח מאושר .
בגדים חדשים נתפרו עבורו . גם נעליים חדשות וכובע חדש נקנו עבור הבר מזל .
 
תושבי עיירה או כפר שלא נתקבלה עבורם אפילו הזמנה אחת , נחשבו לפחותי ערך .
 
אך גם אותם המוזמנים לא יכלו להושיט יד למלך או להיות קרובים אליו . הם זכו להיות בתוך השטח המוגדר , ואם היו בעלי אגרופים וגבוהי קומה ומטיבי ראות , יכלו לראות מרחוק את בימת ההכתרה .
ראשי ערים גדולות , קצינים חשובים ושרים זכו יותר , ובעבורם הכינו כסאות במרחק מבימת ההכתרה .
השרים החשובים ביותר , המקורבים במיוחד אל המלך , זכו לשבת קרוב ממש , להם אף היה סיכוי שיוכלו להושיט יד למלך .
 
הדרך המובילה למקום ההכתרה , נוקתה וקושטה . אלפי משמרות של חיילים לבושים בבגדים המיוחדים שנתפרו במיוחד עבו הארוע , הוצבו לכל אורך הדרך .
המלך היה אמור לנסוע בכרכרה פתוחה , ולאחריו כל הפמליא המלכותית .
הצבא התאמן תקופה ארוכה , כדי שידע כל אחד את תפקידו .
אוי לו לחייל , שמדיו לא הבריקו כראוי ביום ההכתרה , גם כפתור חסר אחד היה יכול להביא עליו עונש קשה .
 
עשרות אלפי אנשים שחלמו לראות ולו לרגע קט את המלך עובר לפניהם , לא חשכו כל מאמץ , וגם הם תפרו ולבשו את מיטב בגדיהם , ונדחקו יומיים - שלושה לפני הזמן , כדי להכין לעצמם מקום שממנו יוכלו לחזות במראה הגדול .
 
והנה הגיע היום המיוחד .
שעות רבות חיכו המוזמנים וצבאו ההמונים על הגדרות .
והנה הכרכרה המלכותית מתקרבת , לפניה פרשים הדורים ותוקעי חצוצרות מוזהבות , המתח גואה , המון העם נדחק .
 
והנה הגיע הרגע הגדול .
המלך עובר , וכל ההמון מריע לו : “ יחי המלך !”
הראשונים נופלים על פניהם מהתרגשות .
ומי שזכה לראות את פני המלך , מרגיש אושר מאין כמוהו , וכבר יהיה לו מה לספר כל ימי חייו .
 
הפמליא מתקרבת למקום ההכתרה .
כל המוזמנים עומדים על רגליהם , מישרים את בגדיהם , מציצים על נעליהם ומיטיבים את שערם .
והנה המלך עובר .
הלב גואה מהתרגשות , דמעות מתגלגלות על לחייהם , כל חייהם לא ישכחו רגע גדול זה .
המלך עולה על הבמה והטקס מתחיל .
 
גנרל מעוטר כולו במדליות , מרים קופסא מקושטת ביהלומים ומשובצת באבני חן .
גם על פניו הקשוחות של איש הצבא נראים אותות התרגשות . הוא מעביר את הקופסא לבעל דרגה גדולה יותר ממנו והלה פותח את הקופסא , ומעביר לבכיר ממנו .
השלישי , בעל הדרגה הגבוה ביותר , מוציא את הכתר הנהדר , שבצירוף קרני השמש זוהר למרחקים , ומוסר את הכתר לאותו יחיד ומיוחד שנבחר לשים את הכתר על ראשו של המלך .
 
באלו ההערצה וקנאה הסתכלו כולם על אותם שזכו להיות שותפים בפועל במעשה ההכתרה , שלא לדבר על אותו אחד ומיוחד שבמו ידיו שם את הכתר על ראשו של המלך – אין לתאר כלל איזה כבוד גדול ועצום !
 
***
אם במלך בשר ודם כך , כמה גדולה זכותינו שאנו כביכול מניחים את הכתר על ראש המלך , ובראש השנה ממליכים עלינו את מלך מלכי המלכים !
 
ביום הדין לא רק שאנו מוזמנים לטקס ההכתרה , אלא לכל אחד מישראל פונה בורא העולם , ואומר : “ תמליכוני עליכם !”
אך כגודל הזכות שבהמלכת בורא העולם , ככה גם החיובים שהיא מביאה איתה . חייבים להתכונן להכתרה . וכשם שהממליך מלך בשר ודם לובש בגדים מהודרים , כך גם עלינו לבוא נקיים , זכים וטהורים ליום הגדול .
             
                            עוד סיפורים לחגים.

                              חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים