סיפורים לפני השינה 

סיפורים לרגעים הקסומים שלפני השינה:

 

 כיצד לספר סיפורים לפני השינה לילדים בגיל הרך, 
 ולמה זה כל כך חשוב?  
 
  

 

פעמים רבות מתקשרות אלי חברות, לקראת שעת ההשכבה של הילדים ואומרות: "תגידי מהר, מה לספר לילדים?"
ובאמת כמה חבל לפספס את ההזדמנות הנפלאה, של הרגעים שלפני השינה, לסיפור מתוק מאמא, שאין לו תחליף?
כבר כתבתי על כמה כוח חינוכי צפון בסיפור, אבל חוץ מזה הרגעים לפני השינה הם בעלי עוצמה ליצירת קשר חם עם הילד.

החוקרים גילו שהתחושה שאיתה נרדם הילד, גודלת בשעת השינה לממדים עצומים. אם הילד נרדם חלילה עם תחושת מתח קלה, במשך הלילה התחושה מתעצמת וגורמת לו לחלומות מפחידים.
אך אם הילד נרדם בתחושת רוגע, מוקף בחום ואהבה, התחושה הנעימה הזאת לא רק תלווה אותו כל הלילה, אלא תתעצם ותקבע בתוך נפשו הרכה בעומק שלא ישוער!

אני בטוחה שרוב ההורים מכירים באמת הפשוטה הזאת, ומשתדלים לספר סיפורים לילדיהם לפני שהם נרדמים.
אני גם יודעת שרב ההורים ניחנים בדמיון פורה, ואכן כאן המקום המתאים ביותר להשתמש בו!

אם המצאתם סיפור מוצלח, אנא כיתבו אותו לי ואני אפרסם את הסיפורים המוצלחים ביותר לתועלת כל ההורים.

גם אני כמובן, ממציאה סיפורים לילדים שלי.
במיוחד לאלו שנמצאים בגילאי הגן. 
ילדים בגילאים אלו אוהבים סיפורים פשוטים, שמאד קרובים לעולמם.
בסיפורים האלו אפשר להכניס מוסר השכל פשוט, שהיינו רוצים שהם יקלטו אותו.

הנה דוגמא לסיפור, שסיפרתי לבתי הקטנה שלא הסכימה בשום פנים ואופן להתלבש לבד:

פעם אחת הייתה ילדה שקראו לה... (וכאן הילד בטח כבר יציע בעצמו שם, יש ילדים שיעדיפו שיקראו לגיבור בשמם הפרטי ויש כאלה שלא, תנו להם להחליט :)
אז לילדה שלנו קראו - מירי.
מירי הייתה ילדה מאד טובה, שתמיד מאד השתדלה לשמוע בקול אמהּ. 
פעם אחת בחופש, מירי התעוררה בבוקר מוקדם, וראתה שאמא שלה מכינה ארוחת בוקר.
 -"בוקר טוב, מירי!" אמרה לה אמא, "כמה טוב שהתעוררת, אני    ותמי רוצות היום לנסוע לבקר את סבתא. את רוצה לבוא איתנו או להשאר עם אבא בבית?"
 - "בטח שאני רוצה לנסוע איתכן לסבתא!" קראה מירי בשמחה.
 - "יופי! אז רוצי מהר להתלבש, כי אנחנו כבר ממהרות." אמרה אמא.
 - "אבל אני לא רוצה להתלבש לבד!" אמרה מירי, "שתמי תעזור לי!"
 - "אין לתמי זמן. וחוץ מזה את חייבת ללמוד לעשות גם דברים שאת לא כל כך אוהבת! אם את לא תתלבשי מהר, אנחנו ניסע בלעדייך."  קבעה אמא.

מירי משכה בכתף ואמרה "לא רוצה! לא רוצה!"
אבל אמא לא הגיבה. מירי הלכה לחדר, אבל לא התלבשה היא ישבה על הרצפה עם פנים כעוסות.

היא שמעה איך אמא ואבא מדברים, ואיך משקשקים הכלים של ארוחת בוקר.

אחר כך היא שמעה את אמא אומרת : "להתראות! אנחנו הולכות." ודלת הבית נפתחה ונסגרה.

מירי התחילה לבכות. היא רצה לחלון וראתה את אמא עם תמי הולכות לכיוון תחנת האוטובוס.

מירי הייתה מאד עצובה. היא כל כך אוהבת את סבתא! והיא מאד מאד רוצה לנסוע לבקר אותה!

היא ישבה על הריצפה ובכתה, ולא שמה לב שאבא ניגש אליה ומלתף אותה.

 - "מירי אל תבכי," אמר אבא.
 - "אני רוצה ללכת לסבתא," אמרה מירי.
 
אבא הרים את מירי על הידיים, התישב איתה על הספה ואמר:
"מירי מתוקה, את יודעת שמי שמתעקש על דברים לא נכונים תמיד מפסיד בסוף. אם לא היית מתעקשת והיית מתלבשת מהר, היית יכולה לנסוע עם אמא ותמי. תזכרי את זה ופעם הבאה תמיד תקשיבי בקול אמא ואבא."

מירי הקשיבה לאבא וידעה שהוא מאד צודק, היא הרגישה בלב שהיא מתחרטת.

ואז בדיוק ברגע הזה נפתחה הדלת ובפתח הייתה אמא.
- "מה קרה?" שאל אבא, "הכל בסדר?"

- "כן, הכל בסדר," אמרה אמא, "רק ששכחנו את הכרטיסיה, כמו תמיד." 

אמא הסתכלה על אבא ומירי, ופתאום אמרה: "מירי, את רוצה להתלבש מהר ואני אחכה לך? ואקח אותך גם לסבתא?"

"כן!!" צעקה מירי וקפצה משמחה.

מירי רצה מהר לחדר והתלבשה במהירות. אמא סירקה אותה והן יצאו מאושרות מהבית.

ומאז מירי תמיד התלבשה לבד והקשיבה בקול ההורים.

 

 


       
 


לעוד סיפור יפה, שאפשר לספר לפני השינה הקליקו- כאן .

                                               חזרה לדף הבית

 

                       הודעה חשובה, למבקרים באתר! 
החלה לפעול רשימת התפוצה, שתקבל כל שבוע לכתובת המייל דף צביעה מדהים ויחודי לפרשת השבוע!    לפרטים הקליקו- כאן!

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים