"החודש הזה לכם ראש חודשים..."(י"ב,ב') 
זו המצווה הראשונה שהקב"ה נתן לישראל, מצוות קידוש החודש. 
בספר "אור הצפון" כתוב שממצווה זו אנו רואים שכל קביעת הזמנים תלויה בישראל! 
שהרי אם בית דין מקדשים את החודש ביום אחד יותר מוקדם, גם המועדים יחולו לפי קביעת הבית דין! 
ומה שישראל קובעים, אף הקב"ה, כביכול אינו יכול לשנות. 

 הבית דין גם מחליטים מתי לעבר את השנים (להוסיף חודש אדר שני), וכך יכול להיות שלפי 
קביעת בית דין יהיה נער או נערה שהבר-הבת מצווה שלהם נדחית בחודש! ועתה בחודש זה הם עדיין 
לא הגיעו למצוות. 

ויתירה מזאת מצינו, שהתורה נתנה להם את הכוח לשנות בזה את סדרי הבריאה!  

שהרי יודעים אנו שראש השנה ויום כיפור לדוגמא, הם ימי הדין, שבהם הקב"ה דן את כל העולם. 
וזה גם קורה לפי קביעת החכמים. 

מסופר במשנה במסכת ראש השנה  על חכמים שנחלקו בקידוש החודש. 
רב ן גמליאל קבע על סמך עדות את מועד ראש חודש תשרי.  רבי יהושע חשב שרבן גמליאל טעה בשיקול 
דעתו מפני שהעדות שעל-פיה קבע רבן גמליאל את קביעתו נראתה לו בלתי מהימנה. 
חודש תשרי, 
לפי דעתו של רבי יהושע,  היה צריך להתחיל יום אחר כך. 
מכאן שהייתה ביניהם מחלוקת מתי יחול יום הכיפורים. 

רבן גמליאל גזר על רבי יהושע לבוא אליו במקלו ובמעותיו ביום שבו חל יום הכיפורים על פי חשבונו, 
כדי להוכיח לעם שאין זה יום  הכיפורים. רבי יהושע התלבט - מצד אחד, רק לרבן גמליאל הסמכות 
לקבוע את הלוח העברי; מצד שני, אם רבן גמליאל טעה, העם יחלל את יום כיפור. 
רבי עקיבא, שראה בצערו של רבי יהושע, אמר לו שעליו לציית לרבן גמליאל. 
אין לערער על חוק או הלכה שנקבעו    על"י הבית דין, שגם הקב"ה משנה לפי דבריהם 
את כל סדרי בראשית. 

רבי יהושע נטל מקלו ומעותיו  והלך ליבנה לרבן גמליאל ביום שחל בו יום הכיפורים על פי חשבונו.  
עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו. אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי. 
רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי. 



   שבת שלום
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים