לפניכם עוד אחד מסיפורי ילדים הנפלאים ביותר. ראו איזה מסר נפלא לומדים
                  מהסיפור הזה!

                  איזו אהבת הבריות, מסירות נפש לזולת וויתר יש כאן!

          הקצב
הצדיק


לפני שנים רבות , בעיר נמל קטנה , גר קצב פשוט .
בילדותו לא יכלו הוריו לשלוח אותו ללמוד , כיון שהיו עניים מאד .
אך למרות שלא למד , היה הקצב אדם ישר ובעל לב טוב .
בהתחלה גם הוא היה מאד עני , אך בזכות זריזותו והתמדתו הוא הצליח להתעשר .
אבל גם בזמן עושרו , הוא לא שכח את העניים והמסקנים .

ידו הייתה פתוחה לכל נצרך . כל ערב שבת וחג הוא חילק לעניים בשר בחינם .
ועוד הרבה מעשים טובים עשה הקצב . אנשי העיר אהבו אותו מאד והכירו לו טובה ,
על כל פעולותיו הברוכות .

גם ראש העיר כיבד את הקצב הישר , ואף מינה אותו לאחראי על גבית המיסים בנמל .
כי כך היה החוק באותה מדינה , שכל אוניה המגיעה לנמל צריכה לשלם מס ,
לראש העיר .
הקצב היה עולה על כל ספינה חדשה שהגיע לנמל , ולוקח תשלום מהקברניט .
חלק מהסכום היה מעביר למושל וחלק ממנו היה לוקח לעצמו כשכר טירחה .
וכך הוא התעשר עוד יותר .

פעם אחת , הגיעה לנמל ספינה גדולה . הקצב עלה על הסיפון ולקח את המס מהקברניט .
הוא כבר רצה לרדת בחזרה לחוף , כאשר הקברניט ניגש אליו ולחש לו על אוזנו :
" התרצה לקנות ממני סחורה יקרה במיוחד ?” שאל הקברניט וקרץ לקצב בעינו .

הקצב היה נבוך , הקברניט כלל לא מצא בעינייו . הוא היה דומה יותר לפושע ,
מאשר לסוחר ישר דרך .
" ומה היא אותה הסחורה ?” שאל הקצב .
" או ! את זה לא אגלה לך ! תוכל לראותה רק לאחר שתשלם לי את מלא הסכום שאבקש
עבורה !” ענה הקברניט בפסקנות .
" איך אפשר לקנות דבר בלי לראותו ?” תמה הקצב .
" תראה , חביבי ,” אמר הקברניט , “ אם אתה רוצה לקנות את הסחורה הבא לי 10,000
זהוב , ואם לא אני עוזב כרגע את הנמל ולא יהיה באפשרותך לראות את הסחורה לעולם !”

הדבר לא היה נראה טוב בעיני הקצב , אך מצד שני , ליבו אמר לו שהוא צריך לקנות
את הסחורה המסתורית .

" טוב , אני מסכים לקנותה אבל 10,000 זהוב , זה הוא סכום עצום עבור סחורה שלא
יודעים את טיבה . אולי לפחות תספר לי מה זה ?” שאל הקצב .

" תשמע , או שאתה מביא בגרע זה 20,000 זהוב , או שאני עוזב את הנמל !” פסק הקברניט
באיום .

הקצב ראה שעם כל מילה נוספת שלו , הקברניט מכפיל את הסכום . והוא החליט לא להתווכח יותר .

הוא הלך לביתו , הוציא חלק עצום מחסכנותיו וחזר לספינה .



ברגע שהקברניט קיבל את הכסף לידיו , הוא ירד לכיון תאי המטען , ופתח שם דלת נסתרת .

ולפתע התחילו לעלות מבטן האוניה , אנשים מזי רעב . היו שם גברים , נשים , ילדים וזקנים .
בקושי רב הצליחו האנשים , לעמוד על רגליהם וללכת . הם היו רזים , מלוכלכים ומוכים .
200 נשמות יהודיות שנפלו שבי בידי שודדי ים אכזריים .

" נו , איך הסחורה ?” צחק הקברניט , “ לא חבל לך על הכסף ?” הוא שאל , והמשיך :
" תדע לך שאם לא הייתה קונה אותם כעת , הייתי זורק אותם לים . זמן רב אני מחפש
קונה וכבר נמאס לי להחזיק אותם בספינה שלי !”

הקצב הפנה את פניו מהקברניט . הוא לא רצה להביט עוד בפניו של רשע זה .
הוא רץ לאחיו הנדכאים , תמך בהם ועזר להם לרדת לחוף .

הוא קיוה להספיק להודיע על הפושעים למשטרת החופים , אך ברגע שרגלו של
אחרון השבוים דרכה על היבשה , הספינה הרימה עוגן ונעלמה באופק .

הקצב הביא את הניצולים לביתו , וציוה על משרתיו ובני ביתו לטפל בניצולים כאילו
היו בניו .

ביתו של הקצב נהפך לבית חולים של ממש .
כל הניצולים רוחצו במים והולבשו בבגדים נקיים .
הקצב הזמין את טובי הרופאים שהורו על הכנת תבשילים שיעזרו
להבראת השבוים .
וכך בעזרת טיפולו המסור של הקצב חזרו האנשים לאט לאט לעצמם .

בזמן שהותם בביתו סיפרו הניצולים את סיפורם הנורא .
הם היו כולם בני כפר אחד .
לילה אחד , התנפלה על כפרם חבורת שודדים מזוינים . הם בזזו מכל הבא ליד , ואת
תושבי הכפר לקחו בשבי .
זמן רב היו השבויים בבטן ספינת השודדים . הם ניזונו מפרורי לחם יבש ומים .
הם סבלו ממכות ומהשפלות .

הקצב המשיך לדאוג להם למגורים ולעבודה .
בין השבויים הייתה נערה אחת נאה וטובת לב במיוחד . הקצב לא יכל שלא לשים לב
למידותיה הנעלות . בכל רגע פנוי , חפשה הנערה למי עוד תוכל לעזור .
היא עברה מחולה אחד לשני . לראשון הגישה שתיה , לשני החליפה רטיה .

" לא אוכל למצוא כלה טובה יותר עבור בני !” חשב הקצב לעצמו .

יום אחד , הוא ניגש לנערה ושאלה : “ האם תסכימי להינשא לבני ? את הרי מכירה אותו .
הוא בחור נאה וטוב לב . מבטיח אני לך , שאם תסכימי להינשא לו , תחי כמו נסיכה !
וכל טוב לא יחסר לך !”
שמעה הנערה את הצעת הקצב , השפילה את מבטה ושתקה . הכסף לא סינוור אותה כלל .
אך היא לא יכלה לסרב לאדם שהציל את חייה .

הקצב פירש את שתיקתה כהסכמה . והתחיל בהכנות נמרצות לחתונה .

אך הקב " ה רצה לבחון את מעשי הקצב , האם הוא עושה את חסדיו לשם שמים או לאו , ולכן לא נתן לתוכניתו להתגשם .

חתונת בן הקצב , האהוב על כל בני העיר , הייתה אמורה להיות מאורע גדול וחגיגי
במיוחד . ואכן במשך שבועות ארוכים עמלו משרתי הקצב בהכנת החתונה .

ובהגיע התאריך המיוחל , לבשה העיר חג .

תזמורת כבר נגנה ברקע וריח התבשילים הערבים נישא באוויר .


הקצב עבר בין הקרואים ובירך את כולם . כמובן שגם הניצולים היו בין המוזמנים .
ופתאום ראה הקצב בחור מבין הפדויים , עומד בצד , ודמעות זולגות מעיניו .

הקצב טוב הלב לא יכל לשאת את המראה .
הוא ניגש לבחור וביקש ממנו לגלות לו את המעיק עליו .
בתחילה לא רצה הבחור לדבר .
אך הקצב לא הניח לו . הוא לקח אותו ביד והובילו לחדר צדדי .
הוא ממש התחנן לפניו , לגלות לו את סיבת בכיו .

הבחור נעתר לו וסיפר : “ לפני שבאו השודדים לכפרינו . הייתי מאורס . כלתי הייתה ,
הנערה שאמורה היום להתחתן עם בנך . היינו מאושרים מאד ומועד חתונתינו כבר היה קרוב .
אך אז באו השודדים והפרידו בינינו . זה היה סיבת בכיי . וכי איך לא אבכה , כשאני רואה את
כלתי נישאת לאיש אחר מול עיני .”

הקצב היה מופתע מאד ונבוך .
" כלל לא ידעתי על זה . ואתם לא אמרתם לי ,” הוא אמר .
" אנחנו חבים לך את חיינו . ולא נרצה לפגוע בך חלילה !” אמר הבחור .

" אולי תסכים , לקבל פיצוי כספי תמורת הויתור על כלתך בלב שלם ?” שאל הקצב הנבוך .

" כלתי יקרה לי מכל אוצרות תבל . ואני יודע שגם היא הייתה מעדיפה לחיות בעוני ודלות
אך אתי ...” ענה הבחור .
" אך אנו לעולם לא נעשה כלום נגד רצונו של מציל חיינו !” הוסיף הבחור באומץ .

הקצב עזב את הבחור בחדר והלך לבנו .
הוא סיפר לבנו את מה שנודע לו הרגע .
בן הקצב , שירש מאביו את לב הזהב שלו נענה מיד : “ אבי , לא הייתי רוצה ביום שמחתי
לאמלל שני אנשים . לא אוכל לבנות את אושרי על גבי חורבנם של אחרים .”

הקצב חיבק את בנו ואמר : “ צדקת בני . אני מציע שנלביש את הבחור בבגדי חתן ונובילו
לחופה עם כלתו כבר עתה !”

ואכן כך הם עשו .
הם הלבישו את הבחור בבגדי חמודות , וכבר באותו ערב הכניסו אותו לחופה עם כלתו .
אבלם נהפך להם ליום טוב ומחשיכה יצאו לאור גדול .
חתונה שמחה כל כך לא זכרו בני העיר מעודם . כל המוזמנים שימחו את החתן והכלה ,
אך הקצב ובנו שימחום יותר מכולם .

אך בכך לא הסתפק הקצב .
הוא המשיך לדאוג לזוג גם לאחר חתונתם . עד שראה את ביתם פורח ומשגשג .

כששמעו חז " ל את מעשי הקצב הם התפעלו מאד ואמרו : “ עצומה היא המצווה שקיים הקצב
לשם שמים ! ושכרה נפלא מאד ! מזומן לו לקצב חלק חשוב בגן עדן !”



                                    לעוד סיפורי ילדים נפלאים הקליקו כאן!
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים